דורית דים
אימון ליווי והנחיה ליחידים ולארגונים
אימון ליווי והנחיה ליחידים ולארגונים
במקום זה מקובל לציין את פרטי ההתקשרות לחברה (כתובת מלאה) או לחילופין ציון זכויות היוצרים באתר "זכויות היוצרים באתר שמורות לחברת "ישראלי", אין לשכפל או להעתיק..."
לפגישת היכרות חינם , מלאו פרטים בצור קשר
כל אחד יכול, לכל אחד מגיע, להכניס קצת צבע לחיים
בשביל להמריא לא צריך כנפיים וובשביל לצלול לא מוכרחים שנורקל. יש הרבה יותר מדרך אחת כדי להגיע מא’ לת’, צריך רק לצאת לדרך ולעיתים הדרך חשובה לא פחות מנקודת היעד. ואם יוצאים ורק אם יוצאים...מגיעים למקומות נפלאים.
תפריט מאמרים
כתיבה על אימון ל...כתיבה
..."את צריכה אימון" אני אומרת לעצמי, אחרי כשבועיים בהם אני דוחה את כתיבת הפוסט הזה. הסנדלר הולך יחף, אני שמאמנת לכתיבה, אני שמאמינה באימון האינטראקטיבי בכתיבה, זורקת רבעי הגיגים ופרומיליי רעיונות על פתקים ולא מצליחה להתיישב ולכתוב את הדבר האמיתי – לאסוף את הרסיסים לשלם. יש לך כל –כך הרבה דברים אחרים כרגע, אני מנחמת את עצמי. אולי הפוסט הזה מיותר ,אני מנסה לשכנע את עצמי לוותר. זה לא יהיה הכי טוב כשאת קובעת לעצמך דד ליין שכבר הופך ללחוץ והרי אם זה לא "הכי" אז מה הטעם? את "חייבת" לסיים, ממש מוכרחה אני טוענת מולי עוד לפני שהתחלתי ומייצרת לחץ נוסף. יש כל-כך הרבה נושאים, על מה לוותר ובמה להתמקד אני שואלת. וכך שועט לו עדר הפרדיגמות במשעול, שדונים פרקטיים מנתרים על כתף ימין, גרמלינים עם תמרורי עצור תוקפים מכתף שמאל ויחדיו הם פוצחים ברומבה סוערת ומסך המחשב שמולי נותר לבן, בתול שותק ו...ריק.
במה עוסק אימון לכתיבה? מי פונה לאימון כזה? לורד ביירון כתב: "אם לא ארוקן את ראשי בכתיבה, אשתגע". וגם גרהם גרין מצהיר על הכתיבה כסוג של תרפיה, אם כך האם מתאמנים מגיעים להתאמן על הכתיבה עצמה או שמא על התוצר? והאם התוצר הוא אכן אותו שקט שיתאפשר לכשיתרוקנו – או מילוי החלל בכך שיבואו לידי ביטוי כלפי חוץ בספר, במאמר, במסמך?ניתן לסמן שלושה סוגים עיקריים של אימונים שהכתיבה במוקד שלהם:
- כשהכתיבה היא החלום החזון והמטרה , לרוב כתיבה יצירתית והאימון על התוצר.
- כשהכתיבה או למעשה אי - הכתיבה היא תסמין לסוגיות אימון אחרות.
- כשהכתיבה היא רק אמצעי להעברת מסר החזון (כתיבה אקדמית/מחקר/לעיתים גם עיתונות) והאימון הוא על הדרך על הכתיבה עצמה.
אנחנו כמאמנים לכתיבה, נפגוש יותר את אלה שחשוב להם שקולם יישמע, כלומר מהקבוצה הראשונה והשלישית. כמאמנת התענוג הגדול יותר הוא באימון לכתיבה היוצרת. גם אם הוא מלווה בייסורים הרי שמדובר פה בלידתו של חלום, ובהגשמתו בסיפור, בשיר או בספר. היוצר הוא מתאמן פרו אקטיבי, הוא כותב כי הוא רוצה, ולא כי הוא צריך, אם כי יהיה מי שיאמר שהוא "מוכרח" ועדיין מדובר בכורח של מיקוד שליטה פנימי. מוכרח לכתוב כי בפרפראזה על דקארט, אני 'כותב משמע אני קיים'. אימון לכתיבה כזו, יכלול ניקוי של הרבה פרדיגמות ופחדים כמו למשל החשש מחשיפה, החשש מביקורת, החשש מהכישרון כלומר מהצלחה ולצידה העלאת רף ציפיות הקהל וכמובן גם ואולי קודם לכולן, החשש מכישלון. לעיתים יתמקד האימון הזה בעצם התחלת הכתיבה, הירידה מהגדר והיציאה לדרך. במקרים אחרים תפקיד האימון יהיה להוציא מתקיעות בכתיבה שכרוכה לעיתים בפחד מסיום הכתיבה והואקום שעלול להיווצר עם התגשמות החלום. אם לקרוא לילד בשמו בכל המקרים זהו למעשה אימון על העזה ואומץ, בעיקר ההעזה להגשים חלום, להטביע חותם.
הדגש באימוני הכותבים היצירתיים, הוא בהרבה מקרים על סוגיות של being שהרי היצירה היא חזון או בשורה שמעבירה במלל את ערכיו, חוזקותיו ותמצית ייעודו של המתאמן-הכותב. פעמים רבות יש צורך באימון מסוג זה לבנות גשר מעל מה שמצטייר כאוקסימורון, בין הביטוי העצמי, האמנותי, הרגיש בדם ליבו של האמן, לבין אומנותו היינו העובדה שהכתיבה הפכה למלאכתו וככזו עליו לעמוד בזמנים ובקריטריונים שלעיתים מצטיירים כסותרים את רוח היצירה כמו למשל הצורך לזכך רעיון למספר מילים מצומצם או לחילופין להצליח להעביר מסר ממוקד בתוך שלל מילים או אפילו מה שמצטייר כעניין פעוט ומהווה סוגיה אימונית משמעותית, קבלת תשלום כספי על היצירה.
מה בין כתיבה יוצרת לכתיבה כאמצעי? בניגוד לכתיבה היצירתית, כתיבה כאמצעי למשל של קורות חיים, צוואה לא עלינו, מסמך עסקי, מילוי דו"חות, היא כתיבה הנובעת מצורך כפוי ולא מהרצון החופשי של המתאמן. הדגשים יהיו פחות על תוכן ויותר על טכניקה ויגעו יותר בסוגיות של doing ובנושאים של מנהיגות עצמית, ניהול זמן דחיינות וכדו'. לרוב באימון כזה, מדובר באימון על הרגלים ושינויים. הכתיבה תשמש את המתאמן במשימותיו , אך האימון לא יתמקד בכתיבה , אלא בסוגיה אחרת ממרחב חייו, שהתקיעות בכתיבה, היא רק סממן שלה. בתווך נמצאת הכתיבה האקדמית (מאסטר , דוקטורט, מחקרים) ובמידה מסוימת גם הכתיבה העיתונאית שבהן החזון הוא התוצר המוחשי, הפצת הרעיון/החידוש/הגילוי והאימון בכתיבה הוא על "הדרך", על אמצעי ההעברה, מן הסתם אימון כזה קרוב יותר לאימון על הכתיבה כאמצעי, הדגש הוא על שימוש במחויבות לחזון לצורך יצירת אחריות לכתיבה, לעמידה בכלליה ולעמידה בלוחות זמנים. פעמים רבות המאמן ימצא עצמו בתפקיד של מלווה/יועץ וכסביבה תומכת ופחות באימון נקי.
במה עוסק אימון לכתיבה? מי פונה לאימון כזה? לורד ביירון כתב: "אם לא ארוקן את ראשי בכתיבה, אשתגע". וגם גרהם גרין מצהיר על הכתיבה כסוג של תרפיה, אם כך האם מתאמנים מגיעים להתאמן על הכתיבה עצמה או שמא על התוצר? והאם התוצר הוא אכן אותו שקט שיתאפשר לכשיתרוקנו – או מילוי החלל בכך שיבואו לידי ביטוי כלפי חוץ בספר, במאמר, במסמך?ניתן לסמן שלושה סוגים עיקריים של אימונים שהכתיבה במוקד שלהם:
- כשהכתיבה היא החלום החזון והמטרה , לרוב כתיבה יצירתית והאימון על התוצר.
- כשהכתיבה או למעשה אי - הכתיבה היא תסמין לסוגיות אימון אחרות.
- כשהכתיבה היא רק אמצעי להעברת מסר החזון (כתיבה אקדמית/מחקר/לעיתים גם עיתונות) והאימון הוא על הדרך על הכתיבה עצמה.
אנחנו כמאמנים לכתיבה, נפגוש יותר את אלה שחשוב להם שקולם יישמע, כלומר מהקבוצה הראשונה והשלישית. כמאמנת התענוג הגדול יותר הוא באימון לכתיבה היוצרת. גם אם הוא מלווה בייסורים הרי שמדובר פה בלידתו של חלום, ובהגשמתו בסיפור, בשיר או בספר. היוצר הוא מתאמן פרו אקטיבי, הוא כותב כי הוא רוצה, ולא כי הוא צריך, אם כי יהיה מי שיאמר שהוא "מוכרח" ועדיין מדובר בכורח של מיקוד שליטה פנימי. מוכרח לכתוב כי בפרפראזה על דקארט, אני 'כותב משמע אני קיים'. אימון לכתיבה כזו, יכלול ניקוי של הרבה פרדיגמות ופחדים כמו למשל החשש מחשיפה, החשש מביקורת, החשש מהכישרון כלומר מהצלחה ולצידה העלאת רף ציפיות הקהל וכמובן גם ואולי קודם לכולן, החשש מכישלון. לעיתים יתמקד האימון הזה בעצם התחלת הכתיבה, הירידה מהגדר והיציאה לדרך. במקרים אחרים תפקיד האימון יהיה להוציא מתקיעות בכתיבה שכרוכה לעיתים בפחד מסיום הכתיבה והואקום שעלול להיווצר עם התגשמות החלום. אם לקרוא לילד בשמו בכל המקרים זהו למעשה אימון על העזה ואומץ, בעיקר ההעזה להגשים חלום, להטביע חותם.
הדגש באימוני הכותבים היצירתיים, הוא בהרבה מקרים על סוגיות של being שהרי היצירה היא חזון או בשורה שמעבירה במלל את ערכיו, חוזקותיו ותמצית ייעודו של המתאמן-הכותב. פעמים רבות יש צורך באימון מסוג זה לבנות גשר מעל מה שמצטייר כאוקסימורון, בין הביטוי העצמי, האמנותי, הרגיש בדם ליבו של האמן, לבין אומנותו היינו העובדה שהכתיבה הפכה למלאכתו וככזו עליו לעמוד בזמנים ובקריטריונים שלעיתים מצטיירים כסותרים את רוח היצירה כמו למשל הצורך לזכך רעיון למספר מילים מצומצם או לחילופין להצליח להעביר מסר ממוקד בתוך שלל מילים או אפילו מה שמצטייר כעניין פעוט ומהווה סוגיה אימונית משמעותית, קבלת תשלום כספי על היצירה.
מה בין כתיבה יוצרת לכתיבה כאמצעי? בניגוד לכתיבה היצירתית, כתיבה כאמצעי למשל של קורות חיים, צוואה לא עלינו, מסמך עסקי, מילוי דו"חות, היא כתיבה הנובעת מצורך כפוי ולא מהרצון החופשי של המתאמן. הדגשים יהיו פחות על תוכן ויותר על טכניקה ויגעו יותר בסוגיות של doing ובנושאים של מנהיגות עצמית, ניהול זמן דחיינות וכדו'. לרוב באימון כזה, מדובר באימון על הרגלים ושינויים. הכתיבה תשמש את המתאמן במשימותיו , אך האימון לא יתמקד בכתיבה , אלא בסוגיה אחרת ממרחב חייו, שהתקיעות בכתיבה, היא רק סממן שלה. בתווך נמצאת הכתיבה האקדמית (מאסטר , דוקטורט, מחקרים) ובמידה מסוימת גם הכתיבה העיתונאית שבהן החזון הוא התוצר המוחשי, הפצת הרעיון/החידוש/הגילוי והאימון בכתיבה הוא על "הדרך", על אמצעי ההעברה, מן הסתם אימון כזה קרוב יותר לאימון על הכתיבה כאמצעי, הדגש הוא על שימוש במחויבות לחזון לצורך יצירת אחריות לכתיבה, לעמידה בכלליה ולעמידה בלוחות זמנים. פעמים רבות המאמן ימצא עצמו בתפקיד של מלווה/יועץ וכסביבה תומכת ופחות באימון נקי.
צור קשר עוד היום!